מאז 2009

ד״ר מקסים לנגו הוא אנליסט דיסקורסיבי, מומחה לרטוריקה ולתקשורת במצבי משבר. עיקר הכשרתו מבוססת על חקר התמודדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם "תיקי האלפים", התמודדותה של ממשלת ישראל ה־34 עם משבר הקורונה, התפתחות המנהיגות של חברי הכנסת ה־19 בני הדור הצעיר ומחקר של תהליכים ארגוניים בשדה העסקי־ממשלתי.
"אמנם הלימודים לתואר מתנהלים במסלול מובנה, המותנה בעמידה בדרישות החובה של הקורסים, אבל לצדם ישנו גם המחקר המדעי שמאופיין בעצמאות מלאה. חופש מחשבתי כמעט מוחלט שמאפשר לי לבחור את תחומי הידע ואת נושאי המחקר שמעניינים אותי כאדם המתמחה במדעי החברה והרוח."

רשימת פרסומים

  • דעות קדומות וחסמי הגירה בסיפורי חיים של יהודי צרפת בישראל, סוגיות חברתיות בישראל.
  • ריבוי קולות והשתקה בהצהרות ממשלת ישראל לתקשורת בתקופת משבר הקורונה, עיונים בשפה וחברה.
  • תיקון דימוי ותדמית בעת משבר: מקרה הבוחן של בנימין נתניהו ו"תיקי האלפים" בפייסבוק (עבודת דוקטור).
  • ראש הממשלה הטוב או הגרוע ביותר: ניתוח טקסטומטרי של תגוביות המשתמשים בפייסבוק על פרשות נתניהו, אוניברסיטת בר־אילן.
  • "רק (לא) ביבי" או תיקון הדימוי של נתניהו בפייסבוק: ממחקר טקסטומטרי לניתוח של פוסט בודד, אוניברסיטת תל אביב.
  • האסטרטגיות הרטוריות לתיקון דימוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופת משבר תיקי האלפים, אוניברסיטת בר־אילן.
  • ממיליוני מילים לביטוי בודד: בחינת תוכנת TXM בעברית, אוניברסיטת אוטווה, אוטווה, קנדה (התקבל ובוטל בעקבות משבר הקורונה).
  • שימוש בשיטה משולבת של אסטרטגיות רטוריות וניתוח לקסיקומטרי: מקרה הבוחן של חקירות ראש הממשלה נתניהו, אוניברסיטת לייפציג, לייפציג, גרמניה.
  • תיקון דימוי של פוליטיקאים בפייסבוק: מקרה הבוחן של פרשות נתניהו בשנים 2016–2017, אוניברסיטת פרנש־קומטה, בזאנסון, צרפת.
  • תהליכי סוציאליזציה מוקדמים למנהיגות אותנטית בסיפורי חיים של חברי כנסת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן.
  • תהליכי סוציאליזציה מוקדמים למנהיגות אותנטית: סיפורי חיים של חברי כנסת ישראל בני הדור החדש (עבודת תזה).

תואר ראשון

בשנת 2009, בעודו איש מערכת הביטחון ובזכות שירותו הצבאי כקצין חקירות, התקבל מקסים לתוכנית "ניצבים" מטעם המדור לזרועות הביטחון של אוניברסיטת בר־אילן. הלימודים לתואר הראשון בתוכנית זו התמקדו בשלושה תחומי ידע: בקרימינולוגיה, כתחום דעת העוסק בסטייה חברתית ובהתנהגות פלילית; במדע המדינה, כתחום דעת העוסק במערכות ממשל ובכוח פוליטי; ובחטיבה של לימודי יהדות כמסורת דתית, תרבותית, משפטית וחברתית. בתקופת לימודיו, מקסים ניתח מקרי אמת ולצד זאת הגה מקרי בוחן אפשריים. כך, ניתח את ההיבטים הקרימינולוגיים שעלו בסיקור התקשורתי של רצח תאיר ראדה והגה משבר תקשורתי תאורטי לבחינת דרכי ההתמודדות של ממשלת ישראל עם אסון טבע בדמות רעידת אדמה, ובעקבותיה גלי צונמי שמאיימים על ערי ישראל שלחופי הים התיכון. "זו הייתה הפעם הראשונה שבה יכולתי לבטא את העצמאות האינטלקטואלית שלי. בניתוח מקרה הרצח יישמתי את הידע ואת הניסיון שצברתי כקצין חקירות במצ"ח, ואילו פיתוח המשבר התקשורתי התאורטי התכתב מבחינתי מצוין עם הרקע שאתו הגעתי מתחום העיתונות."

תואר שני

בשנת 2011, בעקבות התעניינותו ביחסי הגומלין שבין קרימינולוגיה לסוציולוגיה, המתמקדת בחקר החברה האנושית, החל מקסים את לימודיו לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר־אילן. לימודים אלו התמקדו בהבנת החיים החברתיים והאינטראקציות החברתיות של יחידים, ארגונים וקבוצות בהתאם לשדה שבו הם פועלים. "קרימינולוגיה מסבירה את הסטייה החברתית, ואילו בסוציולוגיה אנחנו מדברים על הנורמה החברתית. כלומר, באפשרות להבין לעומק את ההתנהגות המקובלת בחברה ואת התהליכים או את השינויים שמתרחשים בהתנהגות זו לאורך זמן." תחילה, ומכלל חובות התואר, מקסים התמחה בייעוץ ארגוני בחברה עסקית־ממשלתית וסיים את ההתמחות בהצטיינות. הוא ערך פגישות אישיות, ראיונות, תצפיות וביצע עבודת ניתוח של התהליכים הארגוניים בחברה; איסוף המידע המקיף וניתוחו אפשרו לו להצביע על סוגיות של ניהול מידע, זהות ותרבות ארגונית. "אני והשותפה שלי התייחסנו להתמחות הזאת בשיא הרצינות וככה גם ניהלנו אותה מן היום הראשון ובמשך כל שלושת החודשים שעליהם התפרשה. בסיום ההתמחות, ערכנו פגישת סיכום עם אחד המנהלים והוא היה מרוצה מאוד מהתהליך."לצד ההתמחות, שהתכתבה עם נושא המנהיגות העסקית, מקסים התעניין בשאלה על מקורותיה של המנהיגות ומדוע רק מקצת בני האדם הופכים למנהיגים. "לקחתי את הידע שצברתי בקורס על מנהיגות ואת הניסיון שצברתי בסמינריון שחשף אותי לכלי המחקר של סיפורי חיים, בכדי לבדוק את התופעה במחקר משלי." עבודת התזה של מקסים בנושא "תהליכי סוציאליזציה מוקדמים למנהיגות אותנטית: סיפורי חיים של חברי כנסת ישראל בני הדור החדש" התמקדה בחברי הכנסת ה־19, ובהם גברים ונשים המכהנים בכהונתם הראשונה, בלא קשר לשיוכם הפוליטי. "בתקופה זו אימצתי לעצמי כלל שאומר שתשובות שליליות, כמו 'לוח זמנים עמוס מאוד' או 'תקופת פגרה', לא באות בחשבון וזה מה שעזר לי לתאם ולבצע את הראיונות עם 15 חברות וחברי כנסת." עם תום שלב איסוף הנתונים וניתוחם, מקסים הצליח להצביע על שלושה תהליכים חברתיים שמהם התפתחה מנהיגותם של חברי הכנסת: היו בהם שבחרו להמשיך בפעילות ציבורית שבה עסק אחד מהוריהם או דמות אחרת מהדור המבוגר יותר במשפחה, אחרים פיתחו את מנהיגותם בעת מילוי תפקידים מקצועיים במוסדות חברתיים ובארגוני המגזר השלישי, ולבסוף, היו מי שחוו אירועים מכוננים ולא מתוכננים שניתבו את חייהם לפעילות למען הכלל, כמו אובדן של אדם קרוב. "אני חושב שכמו שאני יכול לזהות את השורשים של הכישורים המנהיגותיים שלי בתנועות הנוער ובארגוני ההתנדבות שבהם פעלתי עוד כשהייתי נער מתבגר, אז כעת אני יכול גם להצביע על המניעים שהובילו את חברי הכנסת לתפקידם הנוכחי."

תואר שלישי

בשנת 2017, בעקבות הניסיון שצבר בחקר הסטייה החברתית ובחקר היחסים החברתיים הנורמטיביים, החליט מקסים להתמקד בענפים המרכזיים שאפיינו את מסלול חייו: מנהיגות, עיתונות, אקטואליה ופוליטיקה. נושא המחקר שבחר לעבודת הדוקטור: "תיקון דימוי ותדמית בעת משבר: מקרה הבוחן של בנימין נתניהו ו'תיקי האלפים' בפייסבוק", התבסס על הניסיון המגוון שצבר במהלך השנים באקדמיה ובפרקטיקה, וקשר יחדיו גם לימודי תקשורת וחקר השיח. "ידעתי שאני רוצה לנתח את עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו והייתי צריך להתמקד במשהו ספציפי בהקשרו. זה לא משנה אם מסתכלים על ראש הממשלה נתניהו כעל אדם נרדף או כעל אדם שמעל בתפקידו, כבר בדצמבר 2016, ברגע שזימנו אותו לחקירתו הראשונה, ידעתי שמדובר בסיפור שיימשך חודשים ואף שנים." תחילה בבית הספר לתקשורת ובהמשך גם במחלקה לתרבות צרפת של אוניברסיטת בר־אילן, מקסים התמודד עם מאגר מידע של כשמונה מיליון מילים שפורסמו בעמוד הפייסבוק של נתניהו, באמצעות יישום הגישה הטקסטומטרית לניתוח אוספים גדולים של טקסט. "הנחיה מוצלחת מבחינתי היא כזו המביאה עמה ערך מוסף שתורם לי, כדוקטורנט, ולמחקר עצמו. כך היה במקרה שלי עם פרופ' גליה ינושבסקי, שהציעה לי לצאת לצרפת כדי לייבא ארצה את תוכנת TXM." בדרך זו הלך ונרקם מחקר ייחודי, שיישם בפעם הראשונה על השפה העברית את הגישה הטקסטומטרית, מתוך שימוש בתוכנת TXM. ממצאי המחקר מצביעים על ריבוד קולי בתקשורת המשברית של נתניהו, שאפשר להבחין בה במונולוגים, בדיאלוגים ובמולטילוגים. כך, הוא מגייס לצדו דמויות ציבוריות שונות, התורמות למאבק על חפותו, ויוצר תדמית חיובית של ראש ממשלה הנהנה לכאורה מתמיכה ציבורית גורפת בעמדותיו.

ניסיון מעשי

לצד כתיבת עבודת הדוקטור וכחלק בלתי נפרד מהכשרתו כאיש סגל אקדמי, מקסים עסק בהוראה של סטודנטים וסטודנטיות בתוכנית הרב־תחומית במדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב, השתתף בכנסים בארץ ובחו"ל, סקר עבודות עמיתים, ערך את גיליונות כתב־העת הדיגיטלי של קבוצת המחקר ADARR ופרסם מאמרים. כך, למשל, מקסים הצביע על האסטרטגיות הרטוריות שננקטו בעת ההתמודדות התקשורתית של ממשלת ישראל עם הגל הראשון של הקורונה והראה כיצד הציבור הפנים את ריבוי הקולות שנשמעו בעת קיומן של ההצהרות לתקשורת כקולו הבודד של ראש הממשלה נתניהו; הוא הצביע על הסיבות לקשיים בהשתלבותם של העולים החדשים מצרפת בישראל ועל קיומם של דימויים סטריאוטיפיים הדדיים, הן בקרב העולים והן בקרב הישראלים הוותיקים יותר; והנגיש בעבור חוקרים איכותניים את הגישה הטקסטומטרית ואת תוכנת TXM לניתוח טקסטים בשפה העברית בעזרת ה"א הידיעה – והיד עוד נטויה.

היום

ד"ר מקסים לנגו מיישם ב"שיקופים בתקשורת" את הניסיון שצבר ואת הידע האינטלקטואלי שרכש לבחינת התנהלותם של מנהלים ומנהיגים פוליטיים, חברתיים, עסקיים וביטחוניים, המעוניינים להניע את הקבוצות או את הארגונים שבאחריותם לעבר מטרה משותפת באמצעות נקיטת אסטרטגיות וטקטיקות מילוליות שונות. נוסף על כך, הוא עוסק בניתוח ובהסקת מסקנות, בהערכה, בחיזוי ובהסבר התפתחותם של אירועים אקטואליים שעל סדר היום הציבורי ובוחן את המגמות החברתיות הצפויות בעתיד הקרוב והרחוק בישראל ובעולם.