מאז 1999
מחניך למדריך
ממש"צ לסייר
בשנת 2002, עם סיומה של כיתה ט', מקסים הוכשר כמדריך של"ח צעיר (מש"צ) על ידי אגף של"ח וידיעת הארץ במנהל חברה ונוער של משרד החינוך. מדריך של"ח צעיר לומד הדרכה נכונה מהי ורוכש כלים לביצועה, מתנסה בשדאות ובמחנאות, מעמיק בהיסטוריה של ארץ־ישראל ומדינת ישראל על מאפייניה השונים, החברה האזרחית והמנהיגות. "הקורס היה עוצמתי מאוד, בייחוד משום שהצליח ליצור מצבים שבהם יכולנו, אנו החניכים, לתרגל שיקול דעת עצמאי בתנאים של חוסר ודאות. מצאתי את עצמי במצבים לא שגרתיים שדרשו ממני להתמודד עם המטלות שהוטלו עליי ולתרגל את כל המיומנויות שמדריך טוב צריך כדי להוביל בהמשך כיתה שלמה בשטח." בתום שבועיים בתנאי פנימייה, שבהם שמו דגש בפיתוח משמעת עצמית, אחריות, חריצות, נאמנות, אסרטיביות, עמידות, נמרצות, רצינות, כושר מנהיגות וכל הערכים החשובים שבונים מדריך מצטיין, מקסים הגיע לטקס הסיום, שאותו הוא מתאר כאירוע שסיכם את כל התהליך על הצד הטוב ביותר ואף השאיר בו את חותמו: "אחד הדוברים בטקס היה מנהל ההכשרה שאמר לנו במפורש, 'אתם המנהיגים של המחר'. זו אמירה שמלווה אותי לכל מקום ובהרבה מצבים בחיים אני מרגיש את האחריות שהיא מכוונת אליה על הכתפיים שלי ופועל לאורה."
מקסים לא הסתפק בהיותו מש"צ והצטרף מיד גם לחוגי הסיירות של קק"ל, שמחנכים דרך השטח ובשטח לערכים של הגנת הסביבה, תרומה לקהילה ומנהיגות. "להכיר את המשמעות ואת הסיפורים שמאחורי כ"ט בנובמבר, ה' באייר, י' בתשרי וארבעה בנובמבר זה מצוין, אבל, בסופו של דבר, לדעתי ההיכרות הטובה ביותר עם הארץ היפה שלנו היא דרך הרגליים, דרך הצעידה לגבעת תום ותומר, למצודת יואב, לתל סאקי ולאתרים היסטוריים אחרים מדן ועד אילת." בתקופת ההכשרה, מקסים הכיר דרך הרגליים אתרים ומסלולי טבע רבים, חצה את הארץ לרוחבה והגיע למקומות עוצרי נשימה, הן כמדריך והן כחניך, עד אשר התקבל להדרכה גם בחוגי הסיור. "עברתי שינוי בטווח זמן קצר מאוד, זה היה עניין של כמה ימים ולא יותר מכמה שבועות עד שהפכתי לאדם המעדיף את היציאה לטבע על פני נופש במלון, חובב טיפוס מאתגר על פני רביצה בחוף הים או שכשוך בבריכה."
ממע"ר לחובש ולנהג אמבולנס
ההתנדבות במגן דוד אדום, שבה החל מקסים בשנת 2003 דרך השתתפות בקורס 60 למגישי עזרה ראשונה שטרם מלאו להם 18 שנים, נושאת בחובה הזדמנות נדירה להציל חיים בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. לצד המענה הרפואי, המתנדבים והמתנדבות מתנסים גם ביצירת מגע אנושי, מפתחים יכולת ניהולית ומנהלית, רוכשים גישה חינוכית נכונה לחיים ותורמים לרווחת הקהילה. "ההתנדבות במד"א, בדומה לשירות הצבאי, היא במובן מסוים דרך חיים. לצד המקרים הרפואיים שמגיעים אליהם בזמן המשמרת עם האמבולנס, היו גם מקרים אחרים שפגשתי באקראי ביום־יום. בשני המצבים, לא ידעתי מראש באילו מקרים רפואיים אתקל, ואופי זה של התנדבות אימן אותי לעבור בכל רגע נתון מאפס למאה, משגרה לטיפול באירוע חירום רפואי."
מיד עם סיום הקורס, מקסים הצטרף לחובש התורן במשמרות והוזנק עמו לטיפול במצבי חירום רפואיים, כגון אירועים נשימתיים או כאלה הקשורים במערכת הדם, טראומה, הרעלות, פגיעות סביבתיות, החייאות, לידות ומקרים של ריבוי נפגעים, והכול על פי קריאות מצוקה שהתקבלו במוקד 101. "ככל שעשיתי יותר משמרות ויצאתי ליותר מקרים, ככה הכרתי טוב יותר את אנשי הצוות בתחנה. להיכרות זו משמעות אדירה, בייחוד כשאנחנו נמצאים תחת לחץ ונדרשים לפעול במהירות: כעשר דקות מרגע ההגעה למקום ועד תחילת הפינוי, כשעה מרגע קבלת הקריאה ועד ההגעה של המטופל לבית החולים." בתום שנת התנדבות אחת באמבולנסים לבנים, המצוידים בציוד חבישה והחייאה בסיסי, מקסים הוכשר כמסייע נט"ן/אט"ן, ניידות ואמבולנסים לטיפול נמרץ. הוא הצטרף כאיש צוות רביעי לניידות טיפול נמרץ, המסייע לחובש, לפרמדיק ולרופא בעת ביצוע פעולות רפואיות מתקדמות במקרים קשים ומורכבים, מהותן של פעילויות אלה היא הצלת חיים של ממש. "הייתי אומר שבאמבולנסים הלבנים פוגשים את המקרים הקלים יותר, אבל זה לא תמיד נכון. בזמן של ריבוי מקרים קשים, הצוותים הבסיסיים נדרשים לתת טיפול רפואי מציל חיים עד הגעת הניידת הקרובה ובה הציוד המתקדם יותר. הכול מתפתח בצורה דינאמית ואף פעם אי אפשר לדעת באיזה חומרה יהיה המקרה שנפגוש בעוד רגע."
מקסים נבחר גם למזכירות הנוער, האחראית על הטיפול ברווחת מתנדבי התחנה, כגון מתן סיוע מיוחד למתנדבים שמתמודדים עם אתגרים כלכליים ואישיים שונים לצד מתן מעטפת אדמיניסטרטיבית לקורסי ההכשרה וארגון מבצעים של תרומה לקהילה, כמו מגבית "קמחא דפסחא". "חוץ מהיציאה לאבטחה של אירועים המוניים שונים, כמו הופעות חיות ומשחקי כדורגל, שאליהם התייחסתי כבונוס, אני חושב שמבצעי איסוף המזון לנזקקים היו משיאי ההתנדבות שאינה למטרות רפואיות. היינו מתמקמים בכניסות לסופרים ואוספים ערמות של מזון, שבסופו של דבר, היה ממוין ומחולק לנזקקים בימים שלפני ליל הסדר."
בשנת 2008, בתום חמש שנים כמתנדב נוער וכמתנדב בוגר וכבר בתוך השירות הצבאי, מקסים סיים בהצלחה את קורס החובשים של מד"א וקיבל רישיון נהיגה באמבולנס. "לכאורה, המשכתי לצאת לאותם מקרים רפואיים שאליהם יצאתי עוד לפני הקורס, אולם הפעם התפקיד שלי באמבולנס היה שונה. ממתנדב, שהוא יד ימינו של החובש, הפכתי לראש הצוות." כחובש וכנהג אמבולנס, מקסים קיבל על עצמו את ניהול האירועים הרפואיים בכל ההיבטים האפשריים, החל מהנהיגה לאירוע ועד קבלת ההחלטות על הטיפול הרפואי שיש לבצע במקום, וגם מתן מענה לסוגיות משפטיות, אחריות לשלום הצוות ודאגה למטופל או למטופלים ולבני משפחותיהם, שהתלוו לנסיעות. "האמת שככל שצברתי ניסיון, יצא לי לנהל אירועים רפואיים עוד לפני קורס החובשים. במשמרות, בפיקוח ראש הצוות, ומחוצה להן, כאשר נתקלתי במקרים רפואיים כמו תאונה, שריפה או התעלפות, אז ניהלתי אותם עד הגעת כוחות ההצלה. אלו כל אותם רגעים שבהם תשאלתי, הקשבתי ותמכתי, בדקתי מדדים, עשיתי עיסויי חזה והנשמות, חבשתי וקיבעתי, קיבלתי על עצמי אחריות וגם עבדתי בצוות – אלו רגעים שילוו אותי כל החיים."